כתבה על לאה צימל בהארץ.
אין צורך להתמודד עם הרוע הזה, השבוע הלך לעולמו "מהפכן" או ככה הוא הוגדר, איש מראשי המהפכנים של הפנתרים השחורים – שאגב לא היו הראשונים בכל מקרה היו מאבקים לפני הפנתרים ולפני ה"מהפכנים" שהיו גזענים מספיק למנוע מיהודים מברה"מ מלצאת מהדיכוי, ואפילו כך – עדין כל מי שמנסה לבקר אפילו חלק מהפעילות ה"מהפכנית" יתקל במקרה הטוב בקיר אטום של רשעות. האיש נסע בזמנו לברה"מ טרם פירוקה כדי למנוע עליית יהודים ושחרורם מעול הדיכוי הסובייטי.
צריך להכיר בזה שיש רוע גם במקומות הכי נאורים או כאלה הנחשבים לנאורים. איש הרי לא מכחיש שיש לתת הגנה לגרוע במחבלים, גם לאייכמן היה סנגור, וככה ראוי כי לכל מערכת משפט במדינה דמוקרטית שתהיה מהסוג שמאפשר סנגוריה, לכל. למרות שהקריטריון היחידי במערכת המשפט שלנו או "זכות העמידה" היא הכסף שעומד לרשות המעוניין – אף אחד כבר לא מדבר על צדק מסימני ההיכר של החזירות המשפטית שאגב האישה הזו לא היא לא עובדת חינם ורק מבט חטוף על הטבעות שמעטרות את אצבעותיה מסגיר את "מידת המהפכנות השמאלנית". לכן לא צריך להיתמם או להחסיר פעימה כאשר מתוארת האישה המטופחת והבורגנית הזו כמרשעת גמורה, אישה שלא מוכנה להקל על קרבנות הלקוחות שלה ומילולית לפחות מבצעת בהם המשך "טיפול" או התעללות מילולית, הרי משאמרה מה שאמרה על הלינץ הייתה חייבת לדעת שלנרצחים שהתעללו בהם, יש ילדים, אולי ילדה, אולי בעתיד הילדה תהיה שמאלנית, כזה בוז כלפי קרבנות רצח זה משהו מעבר למילים. אגב גם בימין יש טיפוסים כאלה, שאתה מרגיש סלידה כלפי ההתנהלות הבסיסית שלהם. נחזור ל"מהפכן" מה גורם לאדם לנסוע לברה"מ של הגולגים, כאשר היה ידוע על מחנות מוות שוב נעשה שימוש בויקי:
אלכסנדר סולז'ניצין נולד בקיסלובודסק שברוסיה, למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת רוסטוב. במלחמת העולם השנייה לחם במסגרת הצבא האדום, כמפקד סוללת תותחים. הגיע לדרגת סרן ועוטר בשני עיטורים (עיטור הכוכב האדום ועיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה שנייה), אך נעצר בשנת 1945 לאחר שמתח ביקורת על סטלין במכתבים שכתב לידיד, בהם כינה את סטלין "בעל השפם" ולעג לניהולו הכושל את המלחמה. היה כלוא במשך 8 שנים, עד 1953, בגולאג. לאחר שחרורו, הוגלה לקזחסטן.
בשביעי באפריל 1940, בעת ששהה באוניברסיטה, סולז'ניצין התחתן עם נטליה אלכסינבה רשטובסקיה. הם היו נשואים כמעט שנה כאשר הלך לצבא. הם התגרשו בשנת 1952, שנה לפני שחרורו מהגולג, בעיקר משום שנשיהם של הכלואים בגולאג היו חשופות לנזקים כלכליים רבים. בשנת 1957 הם נישאו בשנית והתגרשו שוב ב-1972. שנה לאחר מכן נשא סולז'ניצין את אשתו השנייה, נטליה דימיטרבנה סבטלובה, ונולדו להם שלושה בנים: ירמולי (שנולד בשנת 1970), איגנט (שנולד בשנת 1972) וסטפן (שנולד בשנת 1973).
לאחר מותו של סטלין ועלייתו של ניקיטה חרושצ'וב, שהוקיע את הסטליניזם בועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, התאפשר לסולז'ניצין, בשנת 1957, לשוב לביתו, הוא עבר רהביליטציה והתפרנס מהוראה. ב-1962 התפרסם ספרו הראשון, "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'".
– ובכן כאשר היד הברברית של השלטון הסובייטי הייתה כבר ידועה, נסע ה"מהפכן" לברה"מ למנוע שחרור מדוכאים אגב גם מיזרחים , ולבקש משלטונות ברה"מ למנוע עליית יהודים – זו מהפכנות או רשע מוחלט? רק רוע וגזענות כן היו פנתרים שחורים שהשנאה שלהם לאחר הוציאה מהם רוע נטול חמלה וגזענות, והאיש דיבר על מלחמה מעמדית, האם יהדות ברה"מ הייתה עשירה? האם לא היו מיזרחים בקרב יהודי ברה"מ? סתם תהיה על איזו מהפכנות אנו מדברים ומה טיבה האכזרי. וצריך לומר את זה בלי קשר לשיוך פוליטי, זה לא ימין ולא שמאל, זה רוע מוחלט.
איכשהו במובלע התודעה ה"נאורה" נכבשה ע"י השמאל לכן עד היום הברבריות השמאלנית אינה ברברית כל כך, רצח ודיכוי אינם שמאלנים, ג'נוסייד שמאלני אינו נכלל ברשימת רוצחי העל של ההיסטוריה, ומתקשים בכלל לשייך למאבק ברשע כאשר השמאל בתפקיד הרשע המדכא, וכו. זו לא תודעה אוניברסלית הומניסטית, אלא תודעה כוזבת שמאלנית מפוברקת בלבד. כמו שאגב קשה להאמין שאצלנו את המעמדות במקומות העבודה, יצרה ההסתדרות והשמאל (זו סיבת הסיבות לנטישת השמאל גם של כותב הבלוג ועוד רבים וטובים), וכמובן השיא היא עבודת הקבלן, כן גם זה פטנט שמאלני.
רוע ורשע הם כאלה בלי קשר לימין ושמאל. גם טוב ונאורות אינם ימין או שמאל. בארה"ב הנשיא אברהם לינקולן הרפובליקאי יצא למלחמת אזרחים בדמוקרטים, כי בארה"ב למרות תודעה מזויפת שהושרשה בכוח אלים של אינטלקטואלים, רוב מחזיקי העבדים היו מהשמאל היינו דמוקרטים.
אצלנו די במילה שמאל כדי לשייך אפילו גזען אלים, למשהו נאור.
